אנשים,
הם לא מבינים,כמה החיים פשוטים ויפים,
כולם עסוקים רק בכמה רע ולא בכמה טוב, ובמה שאין, ולא במה שיש, ובמה יש לאחר ובמה לי אין.
למה? , למה המצב כך?
למה אני לא יכולה ללכת בשעת ערב מאוחרת ברחוב ולא לפחד שאיזה אנס או רוצח ייחכה לי בפינה?
למה אנשים מבוגרים לא יכולים לישון בשקט ושאנשים בעליי חוסר חיים יפרצו לבתיהם ויכו אותך?
עם רק כל אחד היה מסתכל על עצמו, והיה מעריך את מה שיש לו בחיים, ואף אחד לא היה עסוק באחר, הכל היה אחרת,הכל היה שונה.
אף אחד באמת לא מעריך את מה שיש לו בחיים, כולם עסוקים בכמה רע , וכל אחד מרחם על עצמו , ובמקום שכל אחד יקים את עצמו מהכיסא ויתחיל לעשות צעד אחד לפסגה הוא עסוק בלשבת ולרחם על עצמו.
אז אני מציעה לכל האנשים האלה בכל בוקר לקום להגיד לעצמו כמה טוב לי בחיים, ושלא חסר לי שום דבר יש לי את כל מה שאני רוצה, ושהיום יהיה היום הכי טוב שהיה לי בחיים, ושהיום כל המשאלות שלי ייתגשמו,ושכל האנשים סביבי אוהבים אותי ומכבדים אותי.
זה נראה קשה?
ממש לא, בסך הכל צריך להאמין , צריך לחשוב מחשבות טובות,כי לפחות מהמחשבות הטובות יוצא דברים טובים כמו למשל: הרגשה טובה, ביטחון, והגשמת החלומות שלך כי אם תאמין\ני הם ייתגשמו.
ומהמחשבות הרעות, כלום ,פשוט כלום לא קורה ובטח שלא יוצא מהן דברים טובים.
אז תחשבו טוב טוב האם להמשיך לשבת כל היום בבית ולרחם על עצמכם.