"די, די יפה שלי אל תבכי"

היא לא יכלה להפסיק, היא פשוט היתה עייפה, מותשת, צמודה אליו, לחיוך המתוק שלו, למבט הנצחי שבעיניו הכחולות והשיער שלו, מראהו החיצוני הדמה כ-2 טיפות מים לבקהאם, למרות שעיניה הרטובות לאט לאט התייבשו

"רוצה שאביא לך כוס מים?" שאל אותה קית

"מאמי שלי, אני אוהבת אותך.. אתה לא צריך להביא לי שתיה או כלום"

"רוצה מנת ספגטי?"

"לא.." היא אמרה

"את בסדר, נסיכה?"

"כן"

**היא היתה עייפה והיה לה קשה XDD**

"מיתרי, נסיכה שלי.. אל תשכחי, אני אוהב אותך יותר מהכל ותמיד פה בשבילך"

מיתר היתה לצידו כל חייה, היא אהבה אותו, נתנה לו את כל אשר יכלה והוא אותו דבר.. אהב אותה בכל ליבו

היו לו מלא תקליטים ופוסטרים, הוא היה יושב לו בחדר עם הווקמן מאזין למוסיקה, והיא לידו בוהה ב"משינה" שעל הקיר, הוא משוגע על הלהקה הזאת כמעט כמו על כדורסל, והיא? ריטה נון סטופ, רק הגעגועים אליו הזכירו לה את "שיר אהובת הספן" שבסופו היה טעם מר מן הרגיל.

והוא שחולה על משינה, שוכב עם הווקמן ומסתכל עליה בחיוך, בבוקר יוצא לחצר וזורע את האדמה, מאכיל את העיזים והפרות וגם את הצאן, יוצא לו אל הכפר בשקט ובשלבה, מיתר מקשיבה מקנאה בצמחים בהם הוא מטפל, כמו שהיא קינאה בספינות ב"שיר אהובת הספן", אצלו אלו היו רק דיבורים, הוא מעולם לא טיפח אותה כמו את חיות המשק בכפר.

"הרוח שוב מוסרת הודעה לים..." פצחה מיתר בקולה הרך והנעים

קית נעלם לו באופק, עם כל הדאגה שהיתה לו לחיות, הוא לא שב אל מיתר.

"הוא לא ידע.. איך היא חיכתה בלילות"

מיתר חזרה לביתה אל הוריה, כשברגע מתנגן קולה של ריטה "..הלילה מת הספן...."

והספן הוא בעצם.......... קית

=//